סופר-דאטה

למה  דאטה זכה לכינוי “הנפט של המאה ה-21” ואיך באמצעות פתרונות וטכנולוגיות דאטה משדרגים יכולות וביצועים של בני אדם וארגונים. ישבנו לשיחה עם דן וגנר, ראש תחום ייעוץ ואסטרטגיה ב- matrixDnA, שסיפר לנו על כוחות העל של הנתונים.

חלק גדול מההתפתחויות המשמעותיות בתחומי הטכנולוגיה מתבססות על גישה לדאטה – לא סתם קוראים לו “הנפט של המאה ה-21”. כצרכנים, אנחנו כבר רגילים לאפליקציות חכמות שעוזרות לנו בחיי היומיום – אם זה לנווט ולהגיע ליעד או לשמוע פלייליסט שמותאם לטעמנו המוזיקלי, ואם זה בעוד שלל יישומים שדורשים ניתוח נתונים בכמות מאסיבית. דאטה מסייע להתאים לנו תכנים, מוצרים, רכישה של ניירות ערך או נדל”ן ואף טיפול רפואי.

לדברי דן וגנר, ראש תחום ייעוץ ואסטרטגיה בחברת matrixDnA, למרות כל זאת, עדיין קשה באמת לתפוש עד כמה אדירה ההשפעה של דאטה על החיים שלנו. “פתרונות וטכנולוגיות דאטה עושים שירות אדיר לבני אדם וארגונים כאחד”, הוא אומר, “יש אינספור דוגמאות, כולל כאלה קריטיות, שמתייחסות להצלת חיי אדם. אני אתן דוגמה אקטואלית – סיפורם של יהודי אוקראינה בזמן המלחמה.”

כיצד פתרונות דאטה הובילו להצלת חיי יהודים באוקראינה

“השנה, נערכנו לעבודה עם הנהלת הסוכנות היהודית על מנת לקדם מהפיכת דאטה כלל ארגונית. אולם, רגע לפני סדנת הנהלה שהנושא המרכזי שלה היה “התמודדות עם אתגרים באמצעות דאטה” ואסטרטגיית דאטה ארגונית, פרצה המלחמה באוקראינה. באופן טבעי, חשבנו שהסדנה תבוטל. במקום זאת, היא הוקדמה, וריכזנו את ההנהלה המורחבת יחד עם מנהלים מהשטח במטרה לסייע  ל-200,000 יהודי אוקראינה בעזרת עולם הדאטה. הסוכנות רצתה להגיש להם עזרה, אך האתגר הגדול שעמד בפניהם היה מחסור במידע: מי הם אותם האנשים, היכן הם נמצאים, מה הם צריכים, אילו מאמצי סיוע מתבצעים על ידי עשרות רבות של גופים, ואיך ליידע את יהודי אוקראינה על מאמצי הסיוע. כך לדוגמא, אם אוטובוס של בית חב”ד יוצא בקרוב משכונה מסוימת, איך נאתר וניידע את האוכלוסייה ואיך נדע להמשיך איתם את תהליך הסיוע בהגעה לארץ או בקליטה במדינה שכנה?

הבנו שהפתרון כולל שני מרכיבים מרכזיים: לדעת מה כל פליט רוצה (להישאר באוקראינה? להגיע לישראל או למדינה שכנה?) ולהיות מסוגלים ליידע אותו על כל שלב בתהליך שהוא צריך לעבור (מה האפשרויות שלו, לאן להגיע וכדומה). לכן מצד אחד יצרנו אפליקציה בתוך שבועות בודדים, בה ניתן לבקש סיוע דרך מענה על מספר שאלות מצומצם ומותאם למצב האוכלוסייה; ומצד שני, בנינו שאלון דרך דפי נחיתה שפגשו את האוכלוסייה בכל נקודה (עלייה לאוטובוס, הגעה לנקודת קליטה על הגבול וכדומה). כאשר פליט מילא את השאלון בדף הנחיתה או באפליקציה הוא שובץ לאחד מ 8 קבוצות שחילקו את אוכלוסיית אוקראינה לפי הצורך, ומאותו רגע הסוכנות שלחה לאוכלוסייה הודעות לכל אורך תהליך הסיוע דרך וואטסאפ.

מרגע זה, ידענו מה רוצה כל אחד מראש וקיבלנו את ההזדמנות להיערך עם האישורים והמסמכים הנדרשים, תכנון מלונות ותפוסה במלונות, היערכות כ”א מסייע, היערכות עם רשימות מוכנות ותפעול יעיל של נקודות המגע עם האוכלוסייה ועוד. אך הרבה מעבר לכך, ידענו לתכנן את מאמצי הסיוע בהתאם לביקוש ולהביא אוטובוסים או כל סיוע אחר לריכוזי אוכלוסייה בצורה חכמה.

לכך נוספו יכולות נוספות כגון ניתוח כבישים חסומים, הערכות מצב מודיעיניות מבוססות על ניתוח אוטומטי של נתונים מרשתות חברתיות ועוד”.

טכנולוגיות דאטה בשירות מדעי החיים, רפואה וחקלאות – אבחון וזיהוי מוקדם של מחלות בבני אדם ובצמחים

“הדוגמה של הסוכנות היהודית היא דוגמה דרמטית ואקטואלית. אבל קיימות דוגמאות רבות נוספות מעולמות מדעי החיים, הרפואה, והחקלאות, למהפכות של ממש שעושות טכנולוגיות דאטה בדיסציפלינה ובחיים שלנו. למשל, כיום, בעזרת מערכות של בינה מלאכותית, אפשר לסייע באבחון ובזיהוי מוקדם של מחלות של בני אדם וצמחים. בינה מלאכותית סייעה מאוד בהתמודדות עם מחלת הקורונה בכל מני דרכים, ואנחנו ב-matrixDnA היינו מעורבים בפיתוח כמה וכמה כלים חשובים  בתחום הזה, אבל אני אתן דווקא דוגמה חיצונית. בצילומי רנטגן של בית החזה של חולי קורונה רואים אבנורמליות המקושרת עם דלקת ריאות, ובמהלך השנה הראשונה לקורונה, בית החולים Royal Bolton  בבריטניה היה בין הראשונים לשלב אלגוריתם שקורא צילומי חזה במערך ההתמודדות עם משבר הקורונה. זה סייע באיתור חולים, וחסך זמן ומשאבים של הצוות הרפואי .

ואם להדגים בעולם הצומח, אחד הפרויקטים המעניינים בהם היינו מעורבים, היה קשור לזיהוי מוקדם של מחלות בצמחים באמצעות צילום אווירי של שדות חקלאיים. לפנינו עמדו שני אתגרים: הראשון היה הנראות של הצמח בשלבים שונים של היום ובשלבים שונים של חייו – איך שצמח נראה כשהוא גבעול קטן שונה מאיך שהוא נראה כאשר הוא צמח בוגר, וכמובן שאותו צמח יכול להראות שונה בבוקר ובערב. לעיתים, רק משב רוח עשוי לשנות את המראה של הצמח. האתגר השני היה שזיהוי מוקדם של מחלה, מצריך יכולת עיבוד תמונה מורכבת בצורה בלתי רגילה – יש לקלוט מיקרו-שינויים מאוד ראשוניים בצבעים של הצמח. כמו כן, באמצעות טכנולוגיית דאטה, עזרנו לארגון לבנות יכולות מחקר מתקדמות לניהול וביצוע אותם המחקרים”.

כוחות העל של הנתונים בשרות הארגון – אינספור דרכים בהן פתרונות וטכנולוגיות דאטה מזניקים את ביצועי הארגון

מעבר להעצמת האנושות ומתן כלים טובים יותר להתמודדות עם מחלות – פתרונות וטכנולוגיות דאטה הן כלי עסקי רב עוצמה. רק כדי לסבר את האוזן, מחקר שערך מרכז העסקים של IBM הראה כי ארגונים שמצליחים לחבר בין הדאטה לאסטרטגיה העסקית שלהם, רווחיים יותר וצומחים מהר יותר. אולם, רק 9% מהארגונים שהשתתפו במחקר שייכים לקבוצה הזו. חשוב להבין, אם כך, שכדי לשפר את התועלת המופקת מהדאטה בארגון, יש לגבש אסטרטגיית דאטה – ולא, זה לא דורש יכולות טכנולוגיות גבוהות אלא דווקא ניהוליות ועסקיות. “ארגונים מבצעים כיום קפיצת מדרגה אדירה ברמת היכולות העסקיות, בין היתר מכיוון שהטכנולוגיות הבשילו ונדרשת פחות מיומנות כדי לבצע אנליטיקה מתקדמת”, אומר וגנר.

“דוגמה לכך פגשנו בפרויקט שפיתחה matrixDnA עבור חברת מדפסות הנסחרת בנאסד”ק; באמצעות מוצר דאטה הצלחנו אף לייצר מודל הכנסה חדש לחברה. כמו יצרנים רבים, גם החברה הזו שולטת בכל שרשרת האספקה, מייצור דרך מכירה ועד להפצה, אך ברגע שהמדפסת מגיעה ללקוח “המסך יורד”, וקשה לדעת מה קורה הלאה עם המוצר. מדובר בחברת B2B  כך שלכל לקוח היה צי של מדפסות. לחברה היה אינטרס שלא יהיו תקלות במדפסות, מכיוון שפחות הדפסות משמען פחות מכירה של דיו; אך לא הייתה ללקוחות או לחברה יכולת לזהות תקלות בזמן אמת או לאתר את סיבת התקלה.

החברה החליטה לצאת עם מוצר חדש ל”ניהול צי מדפסות”. מוצר המאפשר התחברות למדפסות עצמן, ויצירת דשבורד תפעולי ללקוחות אשר עזר להם להפיק את המקסימום מהמדפסות תוך שהם מנתחים את עלויות ההדפסה, מזהים עבודה לא יעילה, מאתרים ופותרים תקלות במהירות ועוד. והתוצאה: החברה קיבלה מוצר חדש אשר יצר הכנסות נוספות ובידול תחרותי, מחלקות רבות נהנו מהרמת המסך והצצה למה שקורה אצל הלקוח: אנשי השירות ידעו מראש על תקלות ויכלו להגיב עם פתרונות ברגע שפנו אליהם ואף ליזום קשר כשהם רואים שיש תקלה; ה- R&Dקיבל מפה של בעיות לפי סוגי הלקוחות ותנאי העבודה של המדפסות והצליח לבצע שיפורים במוצרים; אנשי המכירות יכלו לזהות דפוסי שימוש ולהציע חבילות מותאמות לקוח; וההיערכות הלוגיסטית השתפרה עקב זיהוי מוקדם של חומרי חילוף נדרשים, צפי להזמנת דיו וכדומה. במילים אחרות, החברה מכרה ללקוח את הדאטה שלו, עטוף במוצר אנליטי עם תובנות ו-Best practices, ועל בסיס זה, הגדילה את הרווחים ואף ייצרה מודלים עסקיים חדשים.”

דאטה בנסיקה – טכנולוגיות נתונים ככלי לפתרון משברים

“לפני כמה שנים חברות התעופה בעולם מצאו את עצמן בבעיה משום שהשוק שלהן השתנה, ונעשה שוק לואו-קוסט. החברות, שהיו רגילות למכור חבילות יוקרתיות, ביקשו לייצר הכנסה דרך פוסט-סייל – למכור בקטן ולהגדיל אחר כך עם מוצרים נלווים. הפתרון בוצע באמצעות מוצר דאטה. בשלב הראשון, אספנו דאטה של יוזרים אנונימיים שגולשים באתרים – באופן חוקי ולפי כללי הגנת פרטיות, כמובן – אח”כ ניתחנו את הדאטה ויצרנו פרופילים. מאותו הרגע, התחלנו לעבוד מול הפרופילים הללו ולייצר עבורם הצעות ערך. ברגע שפרופיל מסוים מסכים להזדהות, אפשר למשוך את הדאטה שלו מהמערכות הארגוניות, וכבר לספק לו מענה פרסונלי. ההשלכות היו אדירות, שכן ניתן היה להתחרות עם חברות הלואו-קוסט ולהתאים את המודל העסקי לשוק החדש”.

כאמור, דאטה שמנוהל נכון הופך לכלי משמעותי לקבלת החלטות, לשיפור חוויית לקוח, לייעול, רווחיות ומצוינות תפעולית. בעבר הלא רחוק, עבודה עם נתונים הייתה נחלתם של ארגונים עם יכולות טכנולוגיות גבוהות בלבד. לשמחתנו, היום זה כבר הרבה יותר פשוט ונגיש.

לפי וגנר, “אחד האתגרים הגדולים כיום הוא ההיערכות של ארגונים לדור החדש של הדרישות העסקיות, מכיוון שדאטה זה כבר מזמן לא רק דשבורדים, ויש לשרת את האסטרטגיה הארגונית מחד, אך מאידך יש גם להשפיע על עיצובה”.