"שיקום זה גם טיפול באנשים, לא רק בבטון"

בעקבות מלחמת 12 הימים, והרס מרחבים אורבניים רבים בערים המרכזיות בישראל, אנו ניצבים בפני אתגר שיקום לאומי מהגדולים שהיו פה. ישבנו לשיחה עם מרגלית מוסה פרידברג, סמנכ"ל ניהול, תכנון  ומערכים בחברת AVIV, על האתגר הניהולי של שיקום בקנה מידה לאומי ואיך עושים את זה נכון.

 

במהלך מלחמת 12 הימים, נהרסו מאות מבנים בערים הגדולות והצפופות בישראל, ואלפי אנשים איבדו את מקום מגוריהם. המלחמה חשפה ליקויים רבים בהיערכות ובמוכנות העורף הישראלי למתקפות מסוג זה, כאשר הפן הבולט ביותר הוא היערכות עם מרחבים מוגנים ומקלטים ציבוריים לכל תושבי המדינה. כעת משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והגופים הציבוריים ניצבים מול אתגר עצום של שיקום לאומי, תוך בחינה מחדש של היערכות העורף כחזית. לצורך כך, נדרשות יכולות תכנון, תפעול וביצוע שיאפשרו קידום תהליכים מורכבים בלוחות זמנים קצרים במיוחד. חברת אביב מציעה פתרון כולל – "360° לשיקום" – הכולל ניהול תכנון וביצוע של תשתיות, מבני ציבור ומגורים, בדגש על המרחב האזרחי בעורף. שוחחנו עם מרגלית מוסה פרידברג, סמנכ"ל ניהול, תכנון ומערכים בחברת AVIV , על האתגר הניהולי של שיקום בקנה מידה לאומי – ואיך עושים את זה נכון.

 

"מדובר באתגר ניהולי, תכנוני וחברתי מהגדולים שהיו כאן"
את יכולה לתאר את אתגר השיקום הלאומי שניצב כעת בפני המדינה?

 

"בעקבות המלחמה, נפגעו בצורה קשה אזורים עירוניים צפופים. בתל אביב, רמת גן, פתח תקווה ובת ים, למשל, נהרסו מאות בניינים ואלפי דירות נפגעו. עיקר הנזק נגרם למבני מגורים, אך גם מבני ציבור נפגעו: גני ילדים, בתי ספר, בית החולים סורוקה, מוסדות מחקר כמו מכון ויצמן ועוד. נוסף לכך, נפגעו תשתיות בשכונות מגורים: תשתיות ביוב, חשמל, תחבורה וכו'. צריך לקחת בחשבון גם נזקים סביבתיים שלא תמיד נראים לעין באופן מיידי. ולבסוף, מעבר להרס הפיזי יש גם הרס חברתי: קהילות שלמות פונו והתפזרו ברחבי הארץ. השיקום חייב להתייחס לכל הרבדים האלה – הפיזיים, החברתיים, המנטליים.

שיקום בקנה מידה כזה הוא גם הזדמנות לשיפור. אין טעם למחזר את טעויות העבר. למשל, בחלק מהמקרים, מדובר במבנים שנבנו לפני עשרות שנים, ללא מיגון מספק. לכן, השיקום הוא גם הזדמנות לבחון מחדש את התכנון העירוני, לשקול התחדשות עירונית, פרויקטים של פינוי-בינוי ועוד, ובהקשר הזה כדאי לקחת בחשבון היערכות לתרחישים עתידיים כמו רעידות אדמה. אם כבר נוגעים, צריך לגעת לעומק, לתכנן לטווח הארוך".

 

"שיקום העוטף – שיעור לניהול תהליכי שיקום בקנה מידה גדול"
אתם מעורבים גם בשיקום עוטף עזה. יכולה לספר בקצרה על התהליך?

"אנחנו משמשים כחברת בקרה עבור "מנהלת תקומה לשיקום העוטף" ופועלים מטעם צוות הדיור.
בשלב הראשון גיבשנו יחד את תהליך השיקום והפיצויים, והיום אנחנו מלווים את הביצוע עצמו – וההתקדמות מבטיחה: שיעור חזרת התושבים עומד על למעלה מ- 90% מהתושבים שיכולים לחזור. במסגרת התהליך, מינה כל יישוב גורם מנהל, שנותן שירות מקצה לקצה: ניהול תהליך, תקציב, לוחות זמנים, תיאום מול התושבים, פינוי הדירות, אחסון תכולה, החזרת משפחות, בחירת חומרים ועוד. העבודה נעשית ממש בית-בית, משפחה-משפחה. זה תהליך אינטימי ולא רק הנדסי – כי השיקום הוא גם רגשי, לא רק פיזי."

"שיקום עירוני שונה משיקום של קיבוצים או מושבים"
מה ההבדל בין שיקום העוטף לשיקום בערים כמו תל אביב או ראשון לציון?

 

"יש כל מני הבדלים, אחד הבולטים בהם הוא שבעוטף, במושבים או קיבוצים, הקרקע משויכת ליישוב. על פי רוב, התושבים אינם בעלי הנכסים, אלא ברובם חוכרים או מחזיקים בזכות שימוש וההחלטות מתקבלות בהנהגות היישובים או על ידי ועדות פנימיות. בערים, לעומת זאת, הסיטואציה מורכבת יותר: יש בעלות פרטית, ריבוי דיירים, בנייני מגורים צפופים וכל תהליך שיקום דורש הסכמה רחבה בשיעורים שבין 66% ל- 80% מבעלי הדירות. המשמעות היא שאם רוצים לקדם פינוי-בינוי, למשל, צריך לשכנע, לפצות, לתאם. לכן המדינה תצטרך להתערב: לקצר תהליכים, להפחית את אחוזי ההסכמה הנדרשים, להציע תמריצים. אחרת ניתקע בתהליכים של שנים".

 

"המדינה צריכה להיכנס עמוק – בתקציבים, מדיניות, תמיכה"
איך המדינה יכולה לעודד ולתמוך בתהליך שיקום כזה?

 

"צריך תכנית אסטרטגית ברמה הלאומית, הן תקציבית והן רגולטורית. למשל, במקומות שבהם נדרשת תוספת של מרחבים מוגנים, המדינה יכולה להשתתף במימון, כמו שהיא עושה כבר היום ביישובי קו העימות. ביישובים אלה, המדינה מסייעת על ידי מענק ביטחוני עבור ביצוע דרישות מיגון מיוחדות שנקבעו על ידי פיקוד העורף. המענק ניתן עבור דירות ובתים חדשים ועבור דירות ובתים קיימים שמורחבים לצורך בניית ממ"ד. זו התחלה טובה אבל יש עוד הרבה מה לעשות.

המלחמה הוכיחה שהעורף הוא חזית, לא פחות. לכן צריך להשיק תכנית שיקום שכונות לאומית, שתתמקד בשכונות ותיקות, מרחבים מוחלשים, ותאפשר שדרוג תשתיות, בנייה מחודשת של מקלטים, שדרוג התאורה, שיפור נגישות ועוד. דוגמה יפה היא העיר שדרות, ששייכת לחבל תקומה. שם מקודמות תוכניות שיקום עירוניות דרך החברה הכלכלית המקומית, כולל עבודות פיתוח, שיפור המרחב הציבורי, מקלטים חדשים, מרחבים מוגנים ותשתיות חדשות".

 

"שיקום זה גם טיפול באנשים – לא רק בבטון"
מה מאפיין תהליכי שיקום מהסוג הזה, מבחינת הקהילה?

 

"חשוב להבין שזה תהליך פסיכולוגי לא פחות מלוגיסטי. בעוטף, למשל, התושבים התפזרו, חלקם בבתי מלון, אחרים בדירות שכורות, ולפעמים אפילו בני אותה משפחה מתגוררים במקומות אחרים. איך מאתרים כל אחד ואחת? איך יוצרים תקשורת מותאמת? לקשיש בן 80, שחווה טראומה ואיבד קרובי משפחה, נדבר אחרת מאשר לזוג צעיר שרק התחיל לבנות חיים. זה דורש רגישות, סבלנות, עבודת שטח. חשוב להבין שהקהילות במצב אקוטי, רגשי. השיקום הוא לא רק החזרת הקירות אלא בנייה מחדש של האמון, השגרה, הביטחון. שיקום זה גם טיפול באנשים, לא רק בבטון. וזה מחייב

ניהול רב-תחומי – תכנון, הנדסה, רווחה, קהילה".

 

מילות סיכום?

"השיקום של המרחב האזרחי בישראל הוא אתגר בקנה מידה היסטורי. ההזדמנות הגדולה טמונה לא רק בשיקום מה שנשבר, אלא בבנייה מחדש, חכמה ומוגנת יותר. חברת AVIV, באמצעות גישה מערכתית מלאה וראייה רב-תחומית, מבקשת להוביל את תהליך השיקום כך שיהפוך ליסוד איתן בחוסן האזרחי של ישראל לשנים רבות קדימה.

 

אנחנו ב-AVIV מלווים את משרדי הממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים בהקמה והפעלה של מנהלות וניהול פרויקטים, עם שילוב ייחודי בין מומחיות הנדסית, חשיבה ניהולית ומתודולוגיות ייחודיות המבוססות על ניסיון מהשטח. בימים שבהם שיקום הוא לא רק תכנון וביצוע אלא גם תקווה, אנחנו מביאים איתנו תפיסה שיודעת לחבר בין אנשים, תהליכים ותשתיות כדי לבנות מחדש ובצורה חכמה יותר.

עוד על פתרון "360° לשיקום" >>