תחזית תחבורה:
סוללים כבישים בשמים

דרור בן דוד, מנהל תחום הבינה המלאכותית במטריקס דיפנס

ישבנו לשיחה עם דרור בן דוד על חדשנות טכנולוגית בתחבורה, וסופסוף הצלחנו להרים את העיניים מהפקק, באופק: תחבורה בת קיימא, מוניות אוויריות ותחבורה ציבורית אוטונומית

כולנו יודעים, שמצב התחבורה היום הוא קטסטרופה. יש לנו הרבה זמן לחשוב על זה כשאנו תקועים בפקקי תנועה. ואלה נעשו אף ממושכים ותדירים יותר במהלך תקופת הקורונה, אולי כי בשל החשש מהמגפה, אנו מעדיפים את הרכב הפרטי על פני התחבורה הציבורית אף יותר מפעם. על הרקע הזה, תחזיות פוטוריסטיות כמו מוניות אוויריות ותחבורה ציבורית חכמה לרוב נשמעות כמו מדע בדיוני. אבל בזכות שיחה מאירת עיניים עם דרור בן דוד, מנהל תחום הבינה המלאכותית במטריקס דיפנס, הצלחנו להרים את העיניים מהפקק, ולחבר את החזון העתידני למציאות העכשווית.

צפיפות התנועה ועומסים בכבישים היו חלק משגרת החיים שלנו עוד לפני תקופת הקורונה. למעשה, ב-2019 נקבע בדו"ח מבקר המדינה, כי צפיפות התנועה בישראל גבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה-OECD. המחיר שאנו משלמים על כך הוא כבד: פגיעה באיכות החיים שלנו, פגיעה בפריון העבודה, זיהום אוויר ועוד. למרות כל אלה, רובינו עדיין בוחרים כל בוקר לצאת לדרך ברכב פרטי.

"זה המצב במקומות רבים בעולם", אומר בן דוד, "גם אם אצלנו המצב קיצוני יותר באופן יחסי, אנחנו חוזרים ורואים אותה תמונה: ערים גדולות בכל העולם נסתמות בפקקי תנועה שנמשכים כל הזמן ומתרחשים בכל מקום. הסיבות לכך הן פשוטות למדי: רוב מדינות העולם עוברות תהליך מואץ של עיור, ההון החופשי עולה בהתמדה, יחס המכוניות לאנשים עולה בקצב גבוה מקצב יכולת בניית התשתיות, תוחלת החיים עולה – והתוצאה היא שכל הזמן יש גידול בכמות הרכבים על הכביש, וכל העסק נסתם. בישראל כיום, בכל בוקר נכנסים יותר ממיליון אנשים אל גוש דן – ואותם מיליון אנשים יוצאים מגוש דן בערב.

לבעיית צפיפות התנועה אין פתרון אחד, אלא מערך שלם של פתרונות. ראשית, צריך להתייחס בנפרד לתנועה בבוקר ובערב אל הערים הגדולות ובחזרה מהן, ולתנועה בתוך הערים בזמן יום העבודה, כי יש להן מאפיינים ייחודיים. על השאלה כמה אנשים אפשר להעביר ביעילות אל גוש דן וחזרה, יש לנו תשובות: רכבת ישראל, מטרו, רכבת קלה, "רכבת על גלגלים", מערכי אוטובוסים – בסדר הזה. כמובן, חשוב לשפר את הנגישות של התחבורה הציבורית בפריפריה, כך שהיא תהווה אלטרנטיבה של ממש לרכב הפרטי, אבל הפתרונות הם פשוטים באופן יחסי. לעומת זאת, התנועה בתוך הערים בזמן יום העבודה מתנהגת אחרת. מניתוח שלה, עולה כי כמות האנשים הנוסעים פרופורציונית הפוכה לטווח הנסיעה – כלומר אנשים רבים נוסעים לטווח קצר, ולעומת זאת, פחות ופחות אנשים  נוסעים, ככל שטווח הנסיעה עולה. המענה למצב הזה הוא שינוי מדיניות ומעבר לתחבורה בת קיימא."

חזון של תחבורה בת קיימא

החזון ימומש באמצעות מערך של פתרונות: העדפה להולכי רגל ולרוכבי אופניים, תחבורה שיתופית מגוונת, דחיקת הרכבים הפרטיים אל מחוץ לערים הגדולות
תחבורה בת קיימא משלבת בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים יחד עם אופניים והליכה ברגל באופן שהוא יעיל, נגיש והוגן. בבסיסה עומד הרצון לצמצם את השימוש ברכב פרטי, ולקדם מערך של פתרונות חלופיים, שיאפשרו לכל אחד להגיע ממקום למקום, תוך שמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור.

בן דוד מגשר בין החזון של תחבורה בת קיימא לבין הפרקטיקה: "הצעד הראשון לקראת פתרון מצב התנועה בתוך הערים", הוא אומר, "הוא היפוך של  "פירמידת העדיפויות" – מכיוון שיש יחס הפוך בין טווח הנסיעות לכמות האנשים שנוסעים, בתוך העיר יש להעדיף, קודם כל את הולכי הרגל, אחר כך את רוכבי האופניים, קורקינטים וכיו"ב, אחר כך מוניות ולאחריהן אוטובוסים – ורק במקומות שבהם "אין ברירה" לאפשר נסיעה עם רכב פרטי. כמובן צריך לגבות את המדיניות בתשתיות מתאימות. כך למשל, על מנת לעודד הליכה ברגל בקיץ התל אביבי המתמשך, צריך לדאוג למדרכות רחבות ולהצללה באמצעות עצים. באופן דומה, צריך לדאוג לכך שיהיה מגוון גדול של חלופות לרכב פרטי בנסיעות לטווחים קצרים, כך שכל אזרח יוכל לבחור את אמצעי התנועה שנוח לו."

חלק מהפתרונות החדשניים כבר קיימים ופועלים בהצלחה בגוש דן. למשל, תחבורה שיתופית מגוונת, המאפשרת להשתמש בקורקינט שיתופי עד לתחנות האוטובוס או הרכבת, שירותי תחבורה ציבורית מותאמת אישית, שיתוף נסיעות המתואמות באמצעות אפליקציות ייעודית ועוד. בעלי הרכב הפרטי, הבוחרים בפתרונות אלה, נהנים מחסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה, וכנראה מרוויחים גם "שנות חיים" בזכות ההימנעות מהבילוי מורט העצבים בפקקים, ועדיין, הם במיעוט.

"במקביל לעידוד הבחירה באמצעי תנועה חלופיים, צריך לפעול לדחיקה של הרכבים הפרטיים אל מחוץ למרכזי הערים הגדולות", אומר בן דוד,  "אפשר לעשות זאת על ידי העלאת מחירי החניה, צמצום כמות החניות והעלאת הקנסות על חניה לא חוקית, צמצום כמות הנתיבים העומדים לרשות המכוניות הפרטיות, אגרת גודש שעלותה פרופורציונית לכמות הרכבים שכבר נמצאים בעיר ו"סותמים אותה" וכד'."

רחפנים יוכלו לשנע תרופות, חבילות דואר ואף פיצות

עד לא מזמן, רחפנים ומוניות אוויריות נשמעו כמו מדע בדיוני. אבל מי מתושבי תל אביב, חדרה, הרצליה ומקומות נוספים, שהרים את העיניים לשמיים בשנתיים האחרונות, יכול היה לראות רחפנים מתעופפים בגובה; מדובר בפעילות של מיזם נעמ"ה (=ניידות עירונית במימד האווירי) שלאחרונה הוחלף שמו ל-"מיזם הרחפנים הלאומי", מיזם העוסק בהקמת רשת נתיבים ארצית לתנועת רחפנים שתוכל להעביר כל מטען, בתנאי שהוא מספיק קטן וקל משקל, מכל מקום לכל מקום ובכל זמן. בין השאר, הרחפנים יוכלו לשנע תרופות, חבילות דואר, מוצרי קוסמטיקה ואף פיצות ומוצרי מזון.

לדברי בן דוד: "מהלך בניית מערכי הרחפנים בערי ישראל, כבר נמצא בעיצומו. לראשונה בהיסטוריה, טכנולוגיית הרחפנים מאפשרת לנו לנצל את שכבת "הגובה הנמוך מאוד" – 400 רגל מעל פני השטח – לטובת הציבור. במסגרת מיזם נעמ"ה, מטריקס תומכת בחברת נתיבי איילון בכל הקשור לאסדרה, הפקה ותפעול טיסות בו-זמניות במרחב אווירי מנוהל. במקביל, אנו מעורבים במגוון של פעילויות הקשורות למיזם מול עיריות, מול הדואר ומול מוסדות רפואיים. עד כה, הוצאנו לפועל כ-11,200 גיחות רחפנים – בחדרה, תל אביב, רמת השרון, הרצליה וניטרנו גיחות גם בברזיל. קצב הפקת הגיחות של המיזם הוא כיום, ה"תרגיל הכי גדול בעולם" בתחום ואנחנו מפעילים 16 חברות לצורך זה. בנוסף, מאז שהמיזם קם – כמות החברות המפעילות רחפנים בישראל עלתה מ-100 ל-200, החברות שעובדות אתנו גייסו כ-100 מיליון דולר ובישראל כולה (בלי קשר למיזם), מופעלים כיום כ-4,000 רחפנים ל"צרכים שאינם תחביב". פעילות זו נתמכת ע"י משרד התחבורה, רשות תעופה אזרחית, הרשות לחדשנות, מנהלת תחבורה חכמה ונתיבי איילון היא זרוע הביצוע של המיזם.

 

היום בו הציבור הישראלי יוכל ליהנות משירותי הרחפנים לא רחוק, ושילובם בערים עשוי להקל משמעותית על עומסי התנועה. הרחפנים יחליפו חלק גדול מכלי הרכב המובילים משאות קטנים, כמו גם יוכלו לעזור בניטור התנועה, באיתור עברייני חניה, יאפשרו תמיכה באירועים המפריעים לתנועה כמו תאונות קלות ועוד. יחד עם זאת, כדי ליהנות משירותי הרחפנים בתוך העיר, צריך לייצר אסדרה מתאימה, כך שבטיחות הציבור תישמר, והציבור לא יסבול מפגעי רעש, מזיהום סביבתי ומפגיעה בפרטיות."

מוניות אוויר – בקרוב אצלנו

"אם נפעל נכון, טיסות ניסוי ראשונות של מוניות אוויר בישראל, יתחילו כבר בשנה הקרובה וסביב 2025 אפשר יהיה לקיים "קווי טיסה" סדירים ברחבי הארץ
"בעקבות הרחפנים מגיעות גם מוניות האוויר", אומר בן דוד, "תרמו לכך ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הרחפנים, התפתחות "ההנעה החשמלית המבוזרת" והשקעות הענק שממשיכות לזרום. יש כיום למעלה מ-200 חברות שמנסות לפתח מוניות אוויר – כלומר, כלי טייס שמצד אחד, יכול להמריא ולנחות אנכית, ומצד שני, עלות שעת טיסה שלו אמורה להיות נמוכה באופן יחסי, בעצם מוניות אוויר הן מעין הליקופטרים זולים, שקטים ובלתי מזהמים.

אם נפעל נכון, טיסות ניסוי ראשונות של מוניות אוויר בישראל יתחילו כבר בשנה הקרובה וסביב 2025 אפשר יהיה לקיים קווי טיסה סדירים אל גוש דן וממנו, אל הפריפריה וממנה. קווי הטיסה של מוניות האוויר יאפשרו לנוסעים לטוס בניחותא, במהירות ובלי פקקי תנועה אל העיר הגדולה וממנה. בנוסף, מוניות האוויר יוכלו לשרת כ-"הסעה" לאנשים שמגיעים עם רכב פרטי אל חניוני הענק הצמודים לכבישים המהירים או אל תחנות הרכבת הגדולות.

""

צילום: Joby Aviation


תחבורה ציבורית אוטונומית

מיזם דלוריאן, לבחינת שילוב רכבים אוטונומיים בנתיבי התחבורה הציבורית, יוצא לדרך
בחודש יולי האחרון, אישרה ממשלת ישראל את ההצעה לתיקון פקודת התעבורה, אשר מאפשר לחברות רכב אוטונומי להציע שירות הסעות מסחרי ללא נהג ברכב. ההצעה לחוק עברה קריאה ראשונה בכנסת ישראל ואפשר לקוות שהחוק יעבור בקריאה שלישית בחציון הראשון של 2022. מדובר באירוע דרמטי ופורץ דרך: קידום חקיקה שלראשונה מסדירה  פעילות מסחרית של רכבים אוטונומיים ללא נהג. באירופה, ישראל שניה רק לגרמניה בהעברת חקיקה מתקדמת בנושא, ואם תהליך החקיקה ימשיך להתקדם כמתוכנן, ישראל תצטרף למדינות מובילות כמו קליפורניה, בה מתקיימים ניסויים רבים של חברות רכב אוטונומי.

"אם אנו רוצים שאזרחי ישראל יעדיפו את התחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי, אנו צריכים להגדיל את כמות רכבי התחבורה הציבורית, ולהפוך אותה להרבה יותר נעימה ומהירה, בהשוואה לרכב הפרטי", אומר בן דוד, "לשילוב של רכבים אוטונומיים במערך התחבורה הציבורית, מהבחינה הזאת, יש יתרונות רבים, בכללם: מענה למחסור בנהגים, אפשרות להפעלה אוטומטית בשבתות ועוד. בימים האחרונים, החל תהליך האישורים  למיזם "דלוריאן" – מיזם שתכליתו לבחון לעומק את השאלה איך לשלב רכבים אוטונומיים במערך התחבורה הציבורית בישראל."

""
צילום: Zoox

בן דוד מסכם עבורנו את מערך הפתרונות שיקדמו תחבורה בת קיימא בישראל, ויפטרו אותנו מעונשם של הפקקים וזיהום האוויר: "היפוך הפירמידה בתוך הערים, הולכי רגל ואופניים תחילה, השקעה מסיבית ברכבת, רכבת קלה ובמקביל – שילוב אוטובוסים אוטונומיים בתחבורה הציבורית, המרת נתיבים מנתיבים המיועדים לרכב פרטי לנתיבי תחבורה ציבורית והנהגת "אגרות גודש" – יחד עם חשמול רוב אמצעי התחבורה, כל אלו יחדיו, יכולים לאפשר "תחבורה בת קיימא", לצמצם מאוד את פקקי התנועה, לצמצם את מפגעי רעש, גזי חממה וזיהום אוויר, ולהבטיח עתיד שניתן לקיים אותו לאורך זמן. אם הרכבים האוטונומיים יהיו נעימים ונוחים, אפשר יהיה, כמו ברכבת, לנמנם או לעבוד, להקשיב למוזיקה או לגלוש באינטרנט – תוך כדי נסיעה וכך הנסיעה תהפוך לחוויה חיובית, כזאת שאנו מצפים לה בכיליון עיניים.

למטריקס יש את הזכות להיות שותפה בקידום החזון הזה. מזה כמה שנים שאנו מלווים טכנולוגית ותהליכית גופים שונים בעולמות התחבורה בישראל. אנחנו שותפים להפיכת החזון למהלכים ממשיים, הן על ידי הפיכת החזון לתכניות קונקרטיות, הן על ידי רתימת גופי הממשלה שונים והן על ידי פיתוח מרכיבים שונים של ה"אקוסיסטם" המתפתח – תמיכה באסדרה, ייזום "קולות קוראים" ומכרזים מטעם גופי הממשלה, הפעלת "הדגמות גדולות מאוד", פיתוח מערכות מידע תומכות – וכל זה בניסיון לגרום לכך שהרעיונות הגדולים האלה, אמנם יהפכו למציאות בטווח זמן של שנים בודדות."

רוצים לשמוע עוד?

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

*
*
*
*